״נאו פגאניזם״ היא תערוכת ציור העוסקת במיתוסים חברתיים פוליטיים ודתיים.
המטען הלשוני סביב שם התערוכה מכוון לפרשנויות רב מימדיות חמקמקות ואף סותרות:
המישור האנציקלופדי בו הוא מאפיין את התחדשות הדתות הקדם נוצריות כתופעה חברתית ניו אייג׳ית שאת השלכותיה  הרחבות ניתן להבחין בתשוקה לעולם שאבד.
המישור הסטריאוטיפי בו הפגני מעורר קונוטציות שטניות, והמישור הפנים מדיומלי,  ובו חיבור הפגני למונח נאו כהצעה לזרם אמנות אקטואלי.